התכלית האובייקטיבית שניתן לייחס לחוזה לעולם תיסוג מפני תכליתו הסובייקטיבית
חוזים,מקרקעין
ע"א 8239/06, זאן אברון ואח' נ' אברהם פלדה ואח'
כבוד השופט א' גרוניס, כבוד השופטת א' חיות, כבוד השופט י' דנציגר
עו"ד מאיר כסיף למערערים; עו"ד ליאור דובדבני למשיבים
21.12.2008
העובדות:
1. ביום 26.5.78 רכשו המשיבים זכויות החכירה של דירה בבניין שהיה אמור להיבנות בגבעתיים. על פי המצג שהציג בפניהם הקבלן, אמור היה הבניין להכיל ארבע יחידות דיור בלבד. קומת הקרקע של הבניין אמורה הייתה לשמש כשטח משותף. בניית הבניין הושלמה בשנת 1979. בניגוד למצג המובטח ולתוכניות הבנייה המאושרות, בנה הקבלן דירת חדר נוספת בקומת הקרקע. המערער 1 ואשתו המנוחה רכשו מהקבלן, לאחר השלמת הבנייה, שתי דירות: את דירת החדר ודירה נוספת בבניין.
2. בהתאם להסכם פשרה בין הצדדים, הסירו המשיבים את התנגדותם ודירת החדר נרשמה על שם המערער והמנוחה. במרשם המקרקעין נרשמה הערת אזהרה לזכות המשיבים וילדיהם לפיה אין לבצע עסקה בשתי הדירות ללא הסכמה מראש.
3. בעקבות פטירתה של המנוחה ביקשו המערערים למכור את הדירה הנוספת ולהותיר בידיהם את דירת החדר. המשיבים סירבו לבטל את הערת האזהרה ללא קבלת פיצוי. לטענתם, ההתחייבות עליה חתמו המערער והמנוחה נועדה להבטיח כי יקבלו פיצוי על ירידת הערך של דירתם, אשר נגרמה עקב בנייתה של דירת החדר על השטח המשותף.
החלטה:
1. כיצד יש לפרש את התחייבותם של המערער והמנוחה מיום 17.11.1994 לפיה לא תימכרנה שתי הדירות (דירת החדר והדירה הנוספת) בנפרד.
2. בבואנו לפרש חוזה או כל התחייבות משפטית אחרת אנו מצווים ככל הניתן להתחקות אחר אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים שערכו את המסמך. על אומד דעת זה ניתן ללמוד מלשון החוזה וכן מן הנסיבות החיצוניות האופפות אותו. אם אין אפשרות להתחקות אחר אומד דעתם הסובייקטיבי המשותף של הצדדים, על בית המשפט לפרש את החוזה לפי אמות מידה אובייקטיביות. התכלית האובייקטיבית שניתן לייחס לחוזה כאמור, לעולם תיסוג מפני תכליתו הסובייקטיבית וגם אם קשה היא המלאכה לאיתור אומד דעתם הסובייקטיבי המשותף של הצדדים, על בית המשפט למצות מלאכה זו בטרם יפרש את החוזה על פי אמות מידה אובייקטיביות.
3. בהתחייבות צוין מפורשות כי האמור בה יחייב את מי שירכוש את הדירות מן המערערים וכן את "מי שיבוא אחריו וחוזר חלילה". תנאי זה יש בו כדי ללמד שהצדדים התכוונו ליצור לטובת המשיבים התחייבות נמשכת, בלתי מוגבלת בזמן, הצמודה למקרקעין שאינה מותנית בזהותם של בעלי הזכויות בדירות אלה. התנאי האמור במשמעותו זו אינו מתיישב עם ההנחה כי תוקף ההתחייבות מוגבל אך לתקופת מגוריהם של המשיבים בבניין. אדרבא, היא תומכת במסקנה כי ההתחייבות חלה על המערערים ומחייבת אותם ואת כל מי שיבוא אחריהם.
חוזים,מקרקעין
ע"א 8239/06, זאן אברון ואח' נ' אברהם פלדה ואח'
כבוד השופט א' גרוניס, כבוד השופטת א' חיות, כבוד השופט י' דנציגר
עו"ד מאיר כסיף למערערים; עו"ד ליאור דובדבני למשיבים
21.12.2008
העובדות:
1. ביום 26.5.78 רכשו המשיבים זכויות החכירה של דירה בבניין שהיה אמור להיבנות בגבעתיים. על פי המצג שהציג בפניהם הקבלן, אמור היה הבניין להכיל ארבע יחידות דיור בלבד. קומת הקרקע של הבניין אמורה הייתה לשמש כשטח משותף. בניית הבניין הושלמה בשנת 1979. בניגוד למצג המובטח ולתוכניות הבנייה המאושרות, בנה הקבלן דירת חדר נוספת בקומת הקרקע. המערער 1 ואשתו המנוחה רכשו מהקבלן, לאחר השלמת הבנייה, שתי דירות: את דירת החדר ודירה נוספת בבניין.
2. בהתאם להסכם פשרה בין הצדדים, הסירו המשיבים את התנגדותם ודירת החדר נרשמה על שם המערער והמנוחה. במרשם המקרקעין נרשמה הערת אזהרה לזכות המשיבים וילדיהם לפיה אין לבצע עסקה בשתי הדירות ללא הסכמה מראש.
3. בעקבות פטירתה של המנוחה ביקשו המערערים למכור את הדירה הנוספת ולהותיר בידיהם את דירת החדר. המשיבים סירבו לבטל את הערת האזהרה ללא קבלת פיצוי. לטענתם, ההתחייבות עליה חתמו המערער והמנוחה נועדה להבטיח כי יקבלו פיצוי על ירידת הערך של דירתם, אשר נגרמה עקב בנייתה של דירת החדר על השטח המשותף.
החלטה:
1. כיצד יש לפרש את התחייבותם של המערער והמנוחה מיום 17.11.1994 לפיה לא תימכרנה שתי הדירות (דירת החדר והדירה הנוספת) בנפרד.
2. בבואנו לפרש חוזה או כל התחייבות משפטית אחרת אנו מצווים ככל הניתן להתחקות אחר אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים שערכו את המסמך. על אומד דעת זה ניתן ללמוד מלשון החוזה וכן מן הנסיבות החיצוניות האופפות אותו. אם אין אפשרות להתחקות אחר אומד דעתם הסובייקטיבי המשותף של הצדדים, על בית המשפט לפרש את החוזה לפי אמות מידה אובייקטיביות. התכלית האובייקטיבית שניתן לייחס לחוזה כאמור, לעולם תיסוג מפני תכליתו הסובייקטיבית וגם אם קשה היא המלאכה לאיתור אומד דעתם הסובייקטיבי המשותף של הצדדים, על בית המשפט למצות מלאכה זו בטרם יפרש את החוזה על פי אמות מידה אובייקטיביות.
3. בהתחייבות צוין מפורשות כי האמור בה יחייב את מי שירכוש את הדירות מן המערערים וכן את "מי שיבוא אחריו וחוזר חלילה". תנאי זה יש בו כדי ללמד שהצדדים התכוונו ליצור לטובת המשיבים התחייבות נמשכת, בלתי מוגבלת בזמן, הצמודה למקרקעין שאינה מותנית בזהותם של בעלי הזכויות בדירות אלה. התנאי האמור במשמעותו זו אינו מתיישב עם ההנחה כי תוקף ההתחייבות מוגבל אך לתקופת מגוריהם של המשיבים בבניין. אדרבא, היא תומכת במסקנה כי ההתחייבות חלה על המערערים ומחייבת אותם ואת כל מי שיבוא אחריהם.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
